אפרים לאופר – כשמו כן הוא – מאת גליל גלסברג.
באחד ממשחקי הפועל ששודר ברדיו,אמר השדר המיתולוגי נחמיה בן אברהם:
"הכדור ברגלי אפרים לאופר – שכשמו כן הוא". כל הזמן הוא רץ.
זו היתה התכונה הבולטת של אפרים, שנולד ברומניה, המשפחה עלתה ארצה לחיפה, והתגוררה לא הרחק ממגרש הפועל הישן בקרית אליהו.
הילד בן ה-12 נמשך לכדור, והצטרף לקבוצת הנערים אותה אימן עמנואל פריד, והתחיל את המסלול הרגיל דרך קבוצת הנוער לבוגרים
עם הנוער זכה באליפות אחרי נצחון על גדנ"ע יהודה, ועם חבריו רובי יאנג, ליאון קיוביק ואחרים.צורף לבוגרים על ידי זלטקו צ'ייקובסקי בסוף עונת 1960.
עקב גיוסו לגולני נאלץ להפסיק את פעילותו למשך שנתיים וחצי,וכשהשתחרר סודר במקום העבודה המועדף על שחקני הקבוצה באותה תקופה, נמל חיפה.
קבוצת הכדורגל של הנמל זכתה בגביע ראש הממשלה,אפרים משך את עינו של מינדה יובנוביץ, מאמן הפועל שזימן אותו לאימונים.
משחקו התאפיין בתנועה בלתי פוסקת במרכז השדה, ואז גם נשמע הציטוט שבכותרת.
עונת 64 – 1963היתה המוצלחת בקריירה, ובשיאה גמר הגביע מול מכבי תל אביב, בו נדרשו שלושה! משחקים עד להכרעה.
שני משחקים, בקרית חיים ובתל אביב הסתיימו בתיקו 1:1, ורק בשלישי ניצחו התל אביביים 1:2.
אפרים שותף בכל השלושה.
מאז הוחלט בהתאחדות לכדורגל שאין משחקים חוזרים, והונהגה השיטה של תוספת זמן ובעיטות הכרעה.
שני משחקים זכורים במיוחד: הדרבי בו ניצחה הפועל, והכותרת היתה:"לאופר פתר את בעיית הדרבי",
ומשחק נוסף בעונת 64-65 בנצחון הגדול על מכבי נתניה 0:7, בו קיבל את הציון 9.
בעונת 65-66 נפצע קשה בכתפו, עבר שני ניתוחים ונאלץ לפרוש אחרי 12 שנה מאותו יום בו הגיע בפעם הראשונה למגרש הישן.
מועדון כדורגל הפועל חיפה, משתתף בצערה של משפחת לאופר.
יהי זכרו ברוך.
יש לך משהו להוסיף? נשמח לשמוע