קאלה דרשלר עמד בשער הפועל חיפה במשך ארבע עונות. שנתיים מאוחר יותר בגיל 42, הוא תלה את כפפות השוער. על רגעי הפרישה, החוויות ועל הכדורגל בארץ וכמובן גם על נבחרת קרואטיה, בכתבה שלפניכם.
אהלן קאלה, בגיל 42 החלטת לפרוש ולעבור לתחום האימון, איך מרגישים עם מעבר כזה?
אין הבדל משמעותי בין משכורת של שוער ראשון בלאומית למאמן שוערים, לכן החלטתי להתחיל לבנות את עצמי.
אני חי את הכדורגל, זה בדם שלי ואני חושב כל הזמן על הכדורגל.
זה כואב. זו החלטה מאד קשה. יש לי כמה חברים שנכנסו לדיכאון ומשתמשים אפילו בסמים. זה מאד פגע בהם.
אנשים צריכים להבין ששחקן שחי רק על כדורגל ברמה גבוהה יום יום, עם מתח אימונים ותזונה עם משמעת חזקה במיוחד באירופה
ופתאום לחזור להיות אדם רגיל בגין 40 ומעלה זה קשה לשנות סדר יום.
אחד מהדרכים להתמודד היא להישאר בתחום כמאמן או סקאוט ככה נשארים בתחום אבל במתח נמוך יותר.
כדורגלן צריך המון זמן להתרגל לסדר יום רגיל. גם אם זה לפעמים להישאר המון שעות בבית.
אני מאד חזק כבנאדם ואני מאמין בעצמי. ואני מקווה להישאר בתחום ושיהיה לי כיף.
פתאום יש לי המון זמן פנוי, אני עדיין ממשיך לעשות אימון בבוקר כדי שיהיה לי שקט נפשי מצד שני אחרי אימון אז אני בחופש וצריך למצוא פעילויות.
בכל זאת לא רבים שחקני הכדורגל, שמצליחים להגיע ולשחק ברמות הגבוהות ביותר. מדוע?
בסופו של דבר מקצוענות מנצחת בכל מקום ובכל שעה.
כמו למשל דודו אוואט שהיה 15 שנה בליגה הספרדית וזכה לקריירה בינלאומית יוצאת דופן.
למשל איסלנד עם כמות תושבים כמו חיפה למשל הצליחו. הדבר הכי טוב בעולם, הוא לייצג את המדינה וחבל שבארץ אין התקדמות.
זה כואב שאנשים לא מצליחים למצות את עצמם. במקביל אנחנו רואים ספורטאים אולימפיים שפורשים בגלל קשיי פרנסה .
למה מדינה לא משקיעה בספורט מקצועי? השקעה בספורט מקצועי גורמת גם לספורט חצי מקצועי להשתדרג
והשחקן מגיע ברמה הרבה יותר גבוהה. אבל אם בליגה הכי מקצועית יש חוסר מקצועיות אז מה יגידו בליגות הנמוכות יותר.
זה גם גורר בעיה של קהל חוץ מארבע הגדולות, שאר הקבוצות דיי מדשדשות.
פעם היו מצלמים כל משחק עם שמונה מצלמות היום בקושי מצלמים עם 3 מצלמות.
בארצות הברית למשל התקדמו בליגת MLS, ובנו אצטדיון לכל קבוצה. אצלנו בלומפילד או נתניה מארח 3 קבוצות בכל אצטדיון וגם בחיפה העונה.
גם קבוצה כמו בני יהודה יכולה להיות באצטדיון נפרד עם 7000 -8000 אוהדים.
בלי ספונסרים ומקצועיות קשה להחזיק את הענפים אם זה בכדורגל או ג'ודו או קראטה. האביזרים והתנאים נעשים יקרים יותר.
צילום: יובל לב
אתה בטח עוקב אחרי משחקי היורו וכמובן אחרי נבחרת קרואטיה.
הרבה זלזלו בקרואטים אבל הכרתי וגדלתי עם חלק מהשחקנים בנבחרת, היום זו קבוצה חזקה של כוכבים אם זה של ריאל מדריד,
ברצלונה ומונקו ואם זה כוכבים של הליגה המקומית וכשיש חיבור חזק בין השחקנים החזקים, הנבחרת יכולה להצליח.
ההפתעה מבחינתי היא וולס ואיסלנד. לאוסטריה היה חסר קשר התקפי ולכן היה קשה להם להצליח.
קרואטיה חייבת לעשות שיעורי בית ולראות, איך הונגריה הצליחה לכבוש שלישיה נגד קבוצה חזקה כמו פורטוגל.
שחקנים מהנבחרת מעדיפים אולי לשחק נגד פורטוגל, כי היא משחקת פתוח לעומת איסלנד שהיא יותר טקטית וממושמעת.
בטורניר הנוכחי ראינו הרבה משחקים שמוכרעים בזמן פציעות, מה הסיבה לדעתך?
ראינו כמה משחקים בהם הקבוצות מסתכנות והולכות על כל הקופה, כי אין להם מה להפסיד.
רוב השחקנים מאד חזקים ואתלטיים. הכדורגל התקדם מאד מבחינה פיזית ואתלטית.
המשחקים נגד קבוצות חזקות הפכו ליותר טקטיים והשחקנים עובדים נכון כדי לעמוד על הרגליים 90 דקות,
כשהדופק עומד ברמה מאד גבוהה ולחפש את ההזדמנות במתפרצות.
בוא נחזור לקריירה שלך בארץ, איך מסכמים 26 שנים?
בגיל 16 חתמתי בפעם הראשונה על חוזה מקצועי. מגיל 7 החלטתי לשחק כדורגל ולא הפסקתי מאז.
מה שעשיתי בארץ בעשר שנים, אנשים לא עושים בכל החיים וזה רק תוצאה של מקצועיות והשקעה.
אני בטוח שאוכל להיות גם מאמן שוערים, הרבה יותר טוב מה שהייתי שוער ואוכל להעביר הלאה את כל הידע והניסיון שלי.
שחקן צריך לדעת מה מחכה לו במצבים טובים וגם במצבים רעים.
לקחתי גביע טוטו, שני גביעי מדינה ואליפות. כבשתי שער בבאר שבע שער שדה. הייתי זר העונה,
פעמיים בנבחרת העונה והייתי קפטן בכמה קבוצות. היה לי קשר טוב עם אוהדים בכל קבוצה.
כיף לשמוע ולקבל פרגון ובאמת נהניתי בכל אימון הייתי מצפון לדרום ופחות במרכז הארץ.
תן לנו שלוש חויות עיקריות מהקריירה שלך בארץ.
הראשונה כמובן הדאבל של בית"ר הגיע בעונה, שהיינו קבוצה מושלמת ובסופו של דבר הגענו לגמר נגד הפועל ת"א.
המשחק נגמר בתיקו ובדו קרב הפנדלים, לקחתי את שני פנדלים אחרונים וזו חוויה לכל החיים,
כי בית"ר לפני שהגעתי, עלו 5 פעמים לגמר ולא זכו באותה תקופה ויחד איתי הגענו עד הסוף.
השניה היה כשכבשתי גול בנגיחה נגד עכו במדי ב"ש. לתת גול לשוער מקרן זה משהו יוצא דופן.
היה פס מושלם של דוד רביבו. הוא סימן לי עם היד היה לנו קשר עין והצלחנו לתת את הגול.
והשלישית היתה בארבע שנים שהייתי בהפועל חיפה, נבחרתי 3 שנים לשחקן של האוהדים.
אין שום פרס של המדיה כמו פרס של האוהדים. בשבילי אוהדים זה הכל בכדורגל, כי אנחנו משחקים בשביל האוהדים שלנו בכל קבוצה.
אלה החויות הכי חזקות שלי , שישארו אצלי לנצח.
|
קאלה מקבל את גביע השחקן המצטיין מטעם האוהדים. (צילום: אדריאן הרבשטיין) |
אני מאד גאה בכל מה שעשיתי. עשיתי את הדברים מתוך אכפתיות. כל אדם וספורטאי צריך שתהיה לו אכפתיות
וזה מראה שבנאדם רוצה פשוט להצליח. בספורט חייבים לקחת בשתי ידיים את ההזדמנות. להיות יותר חכם יותר אמיץ
וכמה שפחות דיבורים. היום כדורגל דורש עבודה פיזית מאד קשה. לא קל להיות בתחום.
כמה שתשקיע בגוף ובאתלטיות, יהיו לך כלים טובים וחזקים יותר. זו עבודה בקבוצה אבל גם הרבה עבודה אישית.
באירופה למשל רונאלדו הוא מכונה פיזית אמיתית .בגלל זה בגיל 32, הוא עדיין כובש עשרות גולים בעונה.
הגוף שלו הוא הנשק הפיזי האמיתי והוא מצליח להוציא ממנו את המכסימום.
הוא רוצה לתת ולהצליח. לפעמים הוא חוצפן, אבל מותר לו כי הוא ווינר אמיתי.
כולנו זוכרים את התמונה שלך בהפועל חיפה לצד מקסים פלקושצ'נקו, השחקן המבוגר ביותר לצד הצעיר ביותר,
איך התרשמת ממנו?
מקסים יכול להיות אחד הקשרים הטובים בארץ כי יש לו אופי אירופאי. לילד יש משמעת חזקה.
כמה ששחקן מגיע יותר מוכן פיזי ואתלטי, יש לו יותר אויר לחשוב וזה כל הענין.
אבל עדיין ערן זהבי, שהוא מכונה פיזית ברמה גבוהה, פלוס היכולת לתת שערים שזו מתנה גדולה,
לא יכול להצליח לבד בלעדי החברים שלו. להיות פיזי ואתלטי זה 90 אחוז עבודה עצמית.
תמונות מצורפות
תגובה אחת
אריאל קרוון
26 ביוני 2016
בקיצור ולעניין. איתן דרשלר הוא אחד האנשים שאני רוצה לראות במועדון. מאמן שוערים בכל חתך הגילאים. הוא יעשה את השינוי ויבנה לנו סוף סוף שוער בית שאפשר יהיה להתברך בו..הייתי מתחיל בשוער באפודה הצהובה. התאום שעומד בשער.. גם אנטמן יכול להוות אופציה. נקודה. תנו לקאלה את הבמה ויפה שעה אחת קודם.