בחג הפסח מדברים על ארבעה בנים,
הפעם נציין את החג עם שלושה סוגי מאמנים וגם תוספת לסיום. חג שמח.
הפועל חיפה, אשר גייסה העונה שלושה מאמנים, עדיין בסכנת ירידת ליגה.
אמנם זה עדיין מאתגר וקשה, אבל הנה הלכנו על טור מיוחד לפסח.
שלושה סוגי גישות אפשריות באימון הפועל חיפה:
האחד, רשע, כזה שיודע לעקוץ את היריבה ברגעי החולשה,
לחזק את האגף מול המגן החלש יותר ולשמור אגרסיבית את שחקן המפתח.
במקרה של הפועל חיפה, העונה הגישה הזו פחות עובדת.
השני, תם, מדוע דווקא קשר אחורי, לא יוכל לשחק כהתקפי?
או מדוע דווקא קשר אחורי לא יוכל לשחק כמגן? האם גם חלוץ צריך לעשות הגנה במרכז המגרש?
במקרה של הפועל חיפה, התוצאה בלגן.
השלישי, חכם ולא רק בדיעבד. חכם ומנוסה יודע, כי הקבוצה חלשה בהגנה,
ולמרות חיבתו הרבה לצפיפות במרכז המגרש, הוא הולך ונותן קרדיט לשחקני ההתקפה.
חכם עושה חשבון פשוט, אם הקבוצה סופגת כמעט בכל משחק, כדי לנצח
ולהישאר בליגה, צריך פשוט לכבוש יותר שערים.
מתמטית ומעשית, זה בהחלט יכול לעבוד בהפועל חיפה של העונה.
מאהרן לאלה בכושר שיא ולצידו חלוצים כמו שלומי ארביטמן, ז'רקו קוראץ ואלי אלבז.
יחד עם הספקת כדורים טובה של חנן ממן, מקסים פלקושצ'נקו וגם תומר סוויסה, הכל כמעט אפשרי.
הרביעי, שאינו יודע לשאול. שחקן שפחות מחובר למשחק.
נראה כאילו שואל את עצמו: "מה אני עושה על המגרש?"
מאפיין דמות מיתולוגית מהמערכון הידוע על הכדורגלן הפילוסוף.
חושב לשאול, אך אינו יודע: "מה מטרת המשחק? מדוע למסור להתקפה, כששחקני ההגנה קרובים יותר?
למה אני רץ תשעים דקות? מי אלה האנשים האלה ביציע?
מי זה האיש הזה שרץ עם דגל? מדוע אני כאן על המגרש,
כשאפשר לתפוס שיזוף על חוף הים?"
חג שמח!
יובל לב
יש לך משהו להוסיף? נשמח לשמוע