החטא ועונשו / אסף עינצ'י.

טורו החדש של אסף עינצ'י, מסקר את משחק הניצחון על מכבי נתניה מאמש.
לחץ. זו מילת המפתח בניצחון של הפועל על מכבי נתניה בשבוע שעבר.

זה התחיל כשכבר בדקה הרביעית, הבקיעה נתניה שער ראשון וחלמה על ניצחון שני העונה.
היא לא עשתה את זה מאז המחזור השישי, אי שם באוקטובר אשתקד.
הלחץ ביציעי האוהדים האדומים גבר ולזה אף אחד לא פילל. הזיכרונות מסוף השנה שעברה החלו לצוף,
כשאז הובילה הפועל פתח תקווה 2:0 כבר בפתיחה.
הסוף אמנם היה מתוק והמהפך הנדיר במונחי הקבוצה הושלם, אבל מי אמר שכל יום פורים?
שער השוויון המהיר של ארבייטמן שחרר מצדו ומצד הקהל שוב, המון לחץ.
חלוץ הרכש הנוצץ שהגיע מבאר שבע לא הצליח להבקיע מאז הגיע לקבוצה בחלון ההעברות בחודש ינואר.
שמונה משחקים שארבייטמן מגיע למצבים קורצים ומצליח להחמיץ. ממטר לעננים ומקילומטר לקורה.
כלום לא הלך לו ואז, בדיוק ברגע האחרון, התעורר והמשיך לתת תקווה לאלפי האוהדים שהגיעו בהמוניהם.
היה זה עוד חלק בנס השנתי שמתכננת לנו הקבוצה כל שנה מחדש.
רק כמה דקות חולפות וילד הפלא המקסים (משחק מילים מס' 462) מבקיע שוב,
במשחק השני שלו בקריירת הבוגרים. התשוקה והעוצמות ביציעים החלו להתפרץ.
העידוד גבר ונדמה שאלפי המשפחות שהגיעו לראשונה לא חייכו כך מימיהם.
ההתקפות על שערה של נתניה נמשכו ללא הרף. מצבים קלים של שערים בטוחים פוספסו והוחמצו
ממש על קו השער ונדמה היה שרק זמן מפריד בין שער יתרון אחד לשערים נוספים.
שער נוסף אחד היה נותן מעט שקט עד לדקות הסיום אבל הפועל,
יודעת למתוח את אוהדיה עד לרגע האחרון. לא בטוח אם זו דרמה, מתח או אימה אבל זה בטוח תסריט משובח.
בדקה ה 60, כשנתניה עדיין לא עברה את קו מחצית המגרש, החליט המאמן אלי כהן לשנות את סגנון המשחק.
חילופים מוזרים ובזויים גרמו לדפיקות הלב של הקהל האדום לגבור (
שלושה שחקני הגנה תמורת שלושה שחקני התקפה מובילים, א.ע.). הקבוצה האדומה, החלה לסגת לאחור באופן טבעי
לאור אותם חילופים. כהן שידר להם בשפתו כי עליהם לשמור על התוצאה בכל מחיר.
חילופי צעקות בינו לבין השחקנים הוכיחו שוב, כמה לחץ קיים. מעבר לכך,
צעקות בין מאמן לשחקנים מראות על חוסר סמכות מצדו.


אני מכיר לא מעט מאמנים ששחקנים לא מביטים להם בעיניים. מפחד ויותר מכך, מיראת כבוד.
אמרנו לחץ? פאניקה! אבל בכדורגל כמו בכדורגל, כשאתה משחק לרגליים של היריב, אתה עלול לחטוף על כך מידית.
הקבוצה האדומה ירדה לבונקר תמוה, הזמינה את נתניה לתקוף גלים גלים ו
למעשה חיכתה זמן רב מדי לשריקת הסיום. אם לא הייתה זו הקבוצה הגרועה בתולדות ליגת העל
מהצד השני של המגרש, העונש היה מגיע. במזומן.
בשריקת הסיום השתחרר שוב, המון לחץ מחד. תושבי הדרום יכלו גם הם לשמוע את אנחות הרווחה,
שהשמיעו כל 5,000 האוהדים האדומים ואנשי הקבוצה, רק שאיש אחד,
לא עמד בלחץ מאידך. המאמן הסיט את הקהל נגדו כבר בעצם החילופים המוזרים.
קריאות לפיטורים לא נעים (בלשון המעטה) לשמוע מ 5,000 אנשים בבת אחת.

אלי כהן. (צילום: אדריאן הרבשטיין, וואלה ספורט)
כמעט בלתי אפשרי להמשיך ולקיים משחק כשכל האחריות מוטלת על כתפייך, ואנשים רוצים את דמך.
אבל כהן, שתפקידו הוא לעמוד בזמן לחץ, איבד את העשתונות בשריקת הסיום והחווה תנועת "אפס" לעבר הקהל.
הוא לא הסתפק בזה וסימן גם אצבע משולשת בדרכו לחדר ההלבשה.
אני יכול להבין את הלחץ ההיסטרי בו היה שרוי במהלך המשחק אך מאמן שכמוהו כמורה או מחנך,
חייב לעמוד בפרץ רגשותיו ולתפקד בהתאם. לשם כך הוא מקבל שכר ועומד על הקווים.
מדובר בשערורייה ממדרגה ראשונה. איני זוכר מאמן שיצא נגד הקהל באופן כל כך בוטה.
חמור מכך, בראיון שלאחר המשחק, כשדמו התקרר מעט, נשאל כהן על התקרית,
אך בחר לענות בעקיפין ובמרמה. "ביצעתי תנועת ניצחון לעבר הקהל ואם מישהו פירש את התנועה לא נכון אני מתנצל."
כהן הוא בן אנוש ולפיכך מותר לו לטעות. אפשר כאמור להבין את הלחץ שהיה בו ואפשר להבין,
איך דברים יצאו לגמרי מפרופורציה, אך אי אפשר לקבל את מעשיו. תחילה לאבד את העשתונות במהלך המשחק,
בהמשך להחוות תנועות מגונות לעבר הקהל של הקבוצה שלך ולקינוח לזלזל באינטליגנציה שלו.
הרי שכבר נרגעת לאחר התקרית, עברה חצי שעה, אתה מתראיין לתקשורת ונזהר לא ליפול בלשונך,
אבל להגיד שהקהל פירש את התנועות שלך בצורה לא נכונה? תגיד, אתה חושב שכולם שיכורים?
מר כהן הנכבד, זו בושה וחרפה. מותר לקהל להצביע ברגליו ומותר לו להביע את מחאתו
בדרך לגיטימית של קריאות לפיטורים. אף אחד לא קילל אותך במהלך המשחק וגם אם ערס כזה או אחר בחר לעשות כן,
לצערי זה עדיין מותר בכדורגל. יחד עם זאת, בחרת לצאת כנגד הקהל האדום,
זה שהיה לפני שבאת וזה שישאר הרבה אחרי שתלך. מה ילמדו הילדים שראו אותך?
אילו ערכים אתה רוצה להשריש בעצם התנהלותך? אני קורא לך בזה הרגע לשמור על כבודך
ועל כבוד המועדון ולשים את המפתחות. זה הזמן להתפטר ויפה שעה אחת קודם.
הטור יפורסם גם במקומן מעריב זמן צפון – שרון.

תמונות מצורפות

יש לך משהו להוסיף? נשמח לשמוע

(required)

(required)