רגע לפני פתיחת משחקי ההישרדות של הפליאוף התחתון, צריך הצוות המקצועי
בהפועל חיפה לעשות חושבים ולהגיע למסקנה הפשוטה, שיש רק דרך אחת להישאר בליגת העל.
רגע לפני פתיחת משחקי ההישרדות של הפליאוף העליון אליהם מגיעה הפועל חיפה, כשהיא ממוקמת
מתחת לקו האדום וזקוקה לארבע ניצחונות בשבעת משחקי הליגה הקרובים, על מנת להבטיח עונה נוספת בליגת העל.
לפני הניתוח הקר, בואו נסתכל על הדרך אותה עשו האדומים מתחילת העונה.
תחת הדרכתו של המאמן הראשון העונה טל בנין, צברו האדומים 12 נקודות ב13 משחקים.
תחת הדרכתו של המאמן השני העונה מאיר בן מרגי, צברו האדומים 12 נקודות ב 10 משחקים.
תחת הדרכתו של המאמן השלישי העונה אלי כהן, צברו האדומים נקודה אחת בשלושה משחקים.
סך הכל ניצחה הפועל חיפה העונה רק את הפועל עכו ומכבי נתניה(פעמיים) ובני סכנין (פעם אחת).
סך הכל חמישה ניצחונות ב – 26 משחקי ליגה וכן זו בהחלט הדרך הבטוחה לרדת ליגה,
וזאת מהסיבה הפשוטה, שקבוצה לגיטימית בליגת העל, חייבת לנצח לפחות כמה פעמים
ובחלק מהזמן את יריבותיה לליגה. לקבוצה כמו הפועל חיפה, שסבלה וסובלת לאורך העונה
מחוליית הגנה לא יציבה, שחלקה היתה ראוייה לרדת ליגה בעונה שעברה, אסור להתבסס
רק על משחק הגנה. מהסיבה הפשוטה, שזה פשוט לא עבד, לא עובד וגם לא יעבוד.
ההבדל העיקרי בין העונה שעברה לעונה הנוכחית מבחינת סגל השחקנים, הוא בעיקר בחוליית הקישור
ההתקפי וההתקפה. שחקנים יצירתיים כמו תומר סוויסה, חנן ממן, אמיר אבוניל, הישאם כיוואן,
מהארן לאלה, אלי אלבז, זרקו קוראץ ושלומי ארביטמן, לא מצליחים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם בשיטת
המשחק הנוכחית של הפועל חיפה, כשהם פותחים על הספסל או משחקים ללא כלים התקפיים מספיקים.
ולהבדיל בעונה הזו לדעתי, יש להפועל חיפה, מה להציע מבחינת כדורגל התקפי והרבה.
הבעיה העיקרית היא, הלחץ והחשש של מאמני הקבוצה מפני הפסד ואבדן נקודות
וזו בדיוק גם הסיבה מדוע הפועל חיפה ממשיכה להפסיד ולאבד נקודות.
אפשר לבחון לדוגמא את קבוצת בני סכנין, שאמנם הפסידה להפועל חיפה פעם אחת (בהדרכתו של אלי כהן)
ופעם אחת סיימה בתיקו, אבל מאז המהפך בשיטת המשחק, היא החלה לנצח קבוצות,
שהפועל חיפה הצליחה במקרה טוב, רק לסיים איתם בקושי, בתוצאת תיקו.
סכנין ניצחה לדוגמא במומנטום אחד קבוצות כמו: מכבי פ"ת, הפועל ת"א, נתניה, בני יהודה, כפ"ס וק"ש
וכל הניצחונות האלה העניקו לה באופן בלתי צפוי את המקום השישי בפליאוף התחתון.
אז נכון שהפועל חיפה שאפה פעם בתחילת העונה להגיע לשם. ונכון שהיא פתחה את העונה עם שוער
לא מתאים, ללא מגן ימני טבעי ועם התקפה לא יעילה, אבל בינתיים הפערים הצטמצמו וניתן לעשות הרבה יותר
עם חומר השחקנים הקיים, שמאמן וותיק ומנוסה כמו אלי כהן, צריך ויכול להפיח בו רוח חיים התקפית.
אדום שחור על הכרמל… (צילום: יוסי שקל)
בכל אופן מבחינה עובדתית, אם הפועל חיפה תמשיך לשים דגש על משחק ההגנה, החזקת כדור, הגעה למצבים
ושאר הירקות, ניתן כבר עכשיו לקבוע לצערינו את היורדת השניה לליגה הלאומית.
מצד שני, אם הצוות המקצועי יחליט להעיז קצת ולשחק עם שני חלוצים בחוליית התקפה, יחד עם שלושה
קשרים התקפיים, כשבהגנה בלמים מנוסים כמו פינירו וקיאנסקאס, יהיה אפשר לראות באמת, לא רק משחק כדורגל ראוי,
אלא גם קצב טוב של צבירת נקודות, אשר ישאיר את הפועל חיפה עונה נוספת בליגת העל.
ואגב, גם קאמבק מתבקש לחולצות הפסים האדומות שחורות המסורתיות של הפועל חיפה, יכול להוסיף אנרגיות חיוביות 🙂
יובל לב
יש לך משהו להוסיף? נשמח לשמוע