כשני עשורים לאחר זכייתה של הפועל 'רובי' חיפה באליפות הנוער, יציין הערב מועדון כדורגל הפועל חיפה את האירוע
בטקס מיוחד לצד הנצחתו של נשיא המועדון בעבר רובי שפירא ז"ל. שלומי דורה מאמן קבוצת הנוער של אז מדבר בראיון מיוחד על התקופה.
ראיין וערך: יובל לב.
שלומי דורה מאמן קבוצת האליפות של הפועל 'רובי' חיפה בשנים 2004/2005 מאמן היום את נבחרת נערות עד גיל 19 של ישראל לצד עבודתו כסוכן ביטוח:
"אני מקווה שהצפון יתפתח ויגיעו כישרונות לכדורגל הנשים. בקרוב כל קבוצה בליגת העל תצטרך להקים קבוצת נשים, דבר שיוביל לתנופה בענף".
איזה זיכרונות יש לך מתקופת האליפות של הנוער? חוויות מסביב למשחקים. ההכנות וכו'?
"הרבה הורים נרתמו ועזרו לקבוצה באוכל ודברים. בשביל מועדון כמו הפועל חיפה לקחת אליפות בנוער, זה הישג היסטורי.
ההתלכדות של הקבוצה כנגד כל רעשי הרקע היתה חזקה יותר. עשינו את הכל למען המטרה וזה היה משהו לא רגיל.
התהליך הזה הבשיל כמה שנים והגשים את עצמו עד לאליפות. זה מתקשר לאזכרה של רובי שפירא ז"ל.
נבנה בהפועל חיפה בית ספר לכדורגל, שהגשים את החזון עד לאליפות של הנוער.
היו להפועל חיפה שלוחות בכל הצפון מנהלל למשל הגיע איתי שכטר. היה טורניר פסח של מכבי חיפה, הפועל חיפה ונהלל.
בגמר שכטר כיכב בגדול ומשם הוא כבר הוזמן לנבחרת ואז עבר לנצרת עילית ונתניה. הפועל חיפה פספסה אותו איכשהוא.
ניפו אותו בזמנו מקרית חיים ושלחו אותו לנהלל ומאז הוא פרח. מעניין מה היה קורה, אם הוא היה נשאר בקרית חיים.
כמו בתקופתי רם בן מיכאל עדיין מאמן את הנוער של הפועל חיפה. שנה שעברה הם היו יחסית בסדר,
אבל העונה הם בתחתית יש יורדת אחת ויש אחת במבחנים. לדעתי עכו כנראה תרד,
כיוון שהם לא ניצחו עדיין. הפועל חיפה ורמת השרון יתחרו כנראה על המבחנים".
"התקופה של אז היתה יפה ושונה מהיום. זו היתה תקופה מאתגרת, אבל מאז שעלינו למקום הראשון, לא ירדנו ממנו עד סוף העונה.
באותו הזמן היו שנתונים מאד חזקים בארץ באזור הגיל הזה. אלירן עטר ושירן ייני שיחקו במכבי ת"א.
בהפועל תל אביב שיחקו ערן זהבי, ביבראס נאתכו, דני בונדר, רמי דואני ובן סער.
על האליפות התמודדנו אז מול הפועל ת"א, מכבי פ"ת עם האחים דמארי ומכבי חיפה, שם שיחקו מאור בוזגלו ותומר חמד.
במשחק האליפות שהתקיים בקריית חיים נגד הפועל ת"א, רן יצחק כבש רביעיה והכריע את האליפות".
האם זה היה סוג של טרייד בזמנו כשעדן בן בסט עבר למכבי חיפה ורן יצחק להפועל?
לא אין קשר. עדן עבר בגיל נערים ב' למכבי חיפה. רן יצחק הגיע אלינו בעונה של הנוער, כי הוא לא שיחק שם מספיק
ואז הגיע אלינו. עדן בן בסט ועידן כהן היו בולטים בקבוצה, קיבלו הצעה ורצו לעזוב. זה היה ארבע שנים לפני האליפות של הנוער.
עדן חזר אלינו בסוף אחרי האליפות של הנוער ישר לבוגרים של הליגה הלאומית.
התאמנו בקיסריה באותה התקופה, כי בצפון היתה תקופת מלחמה".
"עונת האליפות היתה עונה גדולה. התחלנו עם הפסד ביתי לאשדוד 4 – 1. שיחקנו מצויין, אבל הפסדנו. הייתי מיואש.
חזרנו ממחנה אימונים. נראנו מצויין, אבל הפסדנו. זו היתה עונה שניה שלי כמאמן נוער ובסוף לקבל סטירה כזו בפתיחה, זה לא נעים.
רוני דורה דוד שלי היה במשחק. דברנו אחרי ההפסד והוא שאל אותי, למה אני בדיכאון.
הוא ענה לי, שאין לי מה להתבאס, כי זו קבוצה שתיקח אליפות. אז זה היה נראה לי תלוש ולא מציאותי.
ואז התחלנו לנצח ולהגיע לצמרת ולמקום הראשון ונתנו הרבה ניצחונות הצגות. הבסנו את מכבי ת"א וניצחנו את מכבי פ"ת, בית"ר ירושלים,
הבסנו את מכבי נתניה בקופסא עם חן עזרא ואלמוג כהן. זהיה שלב שהתחלנו להבין, שאנחנו יכולים ללכת עד הסוף ואז השחקנים הפנימו והתחילו להאמין, שזה אפשרי.
משחק השיא היה המשחק מול הפועל ת"א. היו 3000 צופים בקריית חיים בטריבונות. שידור ישיר בערוץ הספורט.
ביבראס נאתכו דקה ראשונה כבש להם עם טיל לחיבורים.
הפכנו את התוצאה ל 3 – 1 והם צמצמו 3 – 2. התחלתי לעשות קצת חילופים ובדיוק חששנו להפסיד את האליפות על חילופים לא הכרחיים
ואז רן יצחק כבש את הרביעי ונתן את האות לחגיגות".

שלומי דורה לצד שחקני עונת אליפות הנוער. צילום: הר הגעש באדום.
"מתי היתה לך תחושה שתואר האליפות בהישג יד?"
"כשניצחנו את הפועל ת"א בוולפסון בסוף הסיבוב הראשון. ידעתי שעם הניצחון הזה, אנחנו הולכים עד הסוף.
הם היו בצמרת, היה תיקו אחד. עדן אדרי עשה סללום ברחבה. זרק את השוער ושוב זרק את הבלם ונכנס עם הכדור לשער.
שם נתנו את החותמת להתמודדות בצמרת. ידעתי שאם ניצחנו את המשחק הזה, אז כמו שאומרים היום, היינו בלתי שבירים.
הפסדנו רק בחצי גמר להפועל ת"א ודווקא גל אראל, שרשם שיא בכיבושים מהנקודה הלבנה, החמיץ פנדל".
איך המשכתם לאחר הזכייה באליפות המדינה?
יואב כץ העלה אותי לבוגרים כעוזר של רפי כהן. הביאו לקבוצה כל מיני שחקנים, שהגיעו מרחוק ואמרתי שיש כאן חבורה של צעירים שלקחה אליפות ושאפשר לרוץ איתם בהרכב.
בהתחלה חוץ מהמגן שמעון הרוש הרוב לא שיחקו. זו היתה תקופה שהתחילו עם חריגי גיל בנוער. רם אימן את הנוער ועם חריגי הגיל ניצחנו את הדרבי בקצף בתוצאה 4 – 2.
הקבוצה לא הצליחה ורפי כהן הלך. דיברו איתי ונתנו לי לאמן את הקבוצה.
ב11 בלילה קיבלתי הנחיה להגיע לבוגרים. אמרתי שאין לי בעיה לקחת את הקבוצה, אבל יש לי בקשה להחתים את כל השחקנים הצעירים לשלוש שנים ואז הקבוצה תעלה לליגת העל.
הבאנו כחיזוק את חמודי כיאל, אירקלי, יוסי גאנח וגם את טרטצקי ויוסי דורה. הבסיס היה קבוצה הנוער וכל השאר גדלו או היו מחוברים למועדון.
זה מה שהרגשתי שהיה נכון לעשות, כדי להביא את הפועל לליגת העל.
מאז שחקני הבית החזיקו את הפועל חיפה עד היום. זה הקרדיט ליואב שזרם עם החשיבה הזו והשאר היסטוריה.
סרדל, מקסים, אורן ביטון, ניב אנטמן, גל אראל וחנן ממן שיחקו המון שנים בקבוצה הבוגרת וגם שאר השחקנים שיחקו בקבוצות בליגת העל והלאומית.
לדעתי עדן אדרי היה כשרון גדול, שלא התפתח לצערי.
אבל זה היופי בכדורגל. יש כאלה שלא בולטים, אבל עושים את העבודה ויש שחקנים שחשבתי, שיהיו כוכבים ודווקא לא התפתחו.
לדעתי, גם הישאם כיוון לא מיצה את עצמו. היתה לו טכניקה מאד חזקה, אבל הסיומת מבחינת מספרים היתה פחות טובה.
היום עם אימונים אישיים ומעטפת טובה, אני בטוח שהוא היה מצליח יותר".

שלומי דורה (ימין) ואפרים גבאי מעניקים גביעי למצטייני מחלקת הנוער. (צילום: הראל אלימלך).
רוב שחקני עונת האליפות עברו ובלטו בכל מחלקות הנוער. אם זה אושרי, רן אבוקרט, עודד אלקיים ותקופה מסויימת שמעון הרוש ורן יצחק.
רובם שיחקו בנבחרות הצעירות. אושרי היה גם קפטן בנבחרת ישראל ושמר בזמנו אישית על בלוטלי וזה היה הכי מפורסם.
שמעון, אושרי, רן ועודד היו ארבעה שגרו באותו רחוב. למדו באותו בית ספר ורצו שנים ביחד.
בדיעבד יכול להיות שהטיפול בשחקנים הצעירים אחרי עונת האליפות יכול היה להיות יותר ממוקד ומקצועי.
ואז היינו עם יותר דגש, היינו מצליחים לקדם יותר שחקנים. כולנו היינו באופוריה מכל המעמד של האליפות ובעקבות העובדה שכולם עלו יחד בבוגרים.
למשל בהפועל ת"א שחקני הנוער שהצליחו, כבר הגיעו למועדון שכבר שיחק בליגת העל והם התקדמו מהר יותר.
אבל להיות חלק ממשהו היסטורי של מועדון, זה בכלל משהו שהוא כיף".



יש לך משהו להוסיף? נשמח לשמוע