דור מלול אחד מהקפטנים של קבוצת הכדורגל הפועל חיפה מדבר בראיון מיוחד לאתר האוהדים 'הר הגעש באדום',
על האימונים והתרומות של השחקנים והמועדון בצל המלחמה בדרום.
ראיין וערך: יובל לב.
ערב טוב דור, ספר לנו קצת על הניסיונות לייצר שגרה ספורטיבית בצל האירועים הביטחוניים במדינה.
"כן. אנחנו מנסים לחזור לשגרה למרות שהתנאים לא אידיאלים. אנחנו מחכים לחזרה של הליגה
ומנסים בינתיים לשמור על כושר משחק, למקרה שהליגה תחזור ונאלץ להיות מוכנים בפרק זמן קצר.
עבורנו זו גם זה גם קצת בריחה מהמציאות הביטחונית, עד שנחזור למציאות הרגילה הקודמת".
אתה גר בקריית אונו, היו בימים האחרונים נפילות באזור. איך אתם מתמודדים עם המצב?
"הזוועות שאנשים עברו מתגמדים לעומת הטילים באזור המרכז.
היום בגלל המצב במדינה, כולם מחוברים לקבוצות בטלפון ולערוצי החדשות.
כל שעה וכל דקה עלולים לקרות דברים. נושא החטופים שזו סוגיה בפני עצמה.
כל אחד והחוויות והטראומות שלו באופן כללי במדינה, זו שעה קשה לכולם
וכולנו נרתמים למען זה במחשבות, בהרגשות ובתרומה שכל אחד נותן".
בצל האווירה הקשה, קיימה הפועל חיפה משחק אימון מול פ"ת, עד כמה זה עזר לשחקנים לחזור קצת לשגרה?
"קשה לדבר על משחק האימון מבחינה מקצועית, אבל כן זה היה בעיקר בשביל להרגיש את הכדור ולא לאבד את הכימיה על המגרש.
זו בעיקר היתה המטרה של משחק האימון. יש רצון לתאם משחקים נוספים ואני מקווה שיהיו לנו עוד".
צילום: הפועל חיפה.
"ההנהלה, הצוות המקצועי והשחקנים השתתפו במספר פעילויות, כדי לעודד את המשפחות שהתפנו מישובי עוטף עזה והדרום,
איך השחקנים מרגישים בפעילויות האלה?
"אנחנו הולכים מטעם הקבוצה לפעילויות שונות. מועדון, הצוות, השחקנים, הדובר וההנהלה, כולם נרתמים ולעזור עד כמה שאפשר.
אנחנו מגיעים לכל פעילות, שאנחנו יכולים ללכת אליה. יש ביקוש גבוה מצד המשפחות. היינו בשפיים, במעגן מיכאל וביום שלישי נהיה ביערות הכרמל.
המון שחקנים נותנים מעצמם באופן אישי, אם זה בבגדים ותרומות של אפודים קרמיים ללוחמים ואם זה במשלוחים של אוכל.
כל עזרה מבורכת. כל עוד אנחנו לא יכולים להילחם לצד החיילים, אז אנחנו מנסים לעזור בדברים שלנו ןאנחנו נעשה עד הסוף".
"התקופה הזו של השבתת הליגה, מזכירה במעט את תקופת הקורונה, שכבר הספקנו לשכוח. יש דמיון בין התקופות לדעתך?"
"יש שוני עצום בין שתי התקופות. הקורונה היתה משבר עולמי וכל העולם נרתם לכך. זה היה משהו רוחבי לכולם
וכאן העולם ממשיך כרגיל ורק אנחנו בבוץ הזה. ראינו את זה גם במצב באוקראינה, שם זה קצת קרוב למצב שלנו. הרבה יותר מהקורונה.
מעורבים כאן הרבה ענינים אישיים. הרבה משפחות התפרקו גם נפשית וגם פיזית ונוצר בור עמוק בלב של העם שלנו,
שלא בטוח אם הזמן יוכל לאחות. עם ישראל ידע משברים בעבר ואני מאמין באמונה שלמה, שעם ישראל יצא מזה מאוחד וחזק,
כדי שנוכל להתגבר על הדבר הנוראי שעברנו.
יש לי מכרים של חברים שנפצעו ומשפחה רחוקה, שחלק ממנה נרצח.
אני לא חושב שיש בנאדם בארץ, שלא מכיר מישהו, או שלא מצא את עצמו בסיטואציה, שלא שמע על מישהו, שחווה משהו כזה.
זה צריך להיגמר טוב בשבילנו ורע בשבילם".
יש לך משהו להוסיף? נשמח לשמוע