כמעט 20 שנה חלפו מאז האליפות האחרונה של קבוצת ארסנל האנגלית ואין זמן טוב מהעונה,
כדי לבקר באצטדיון האמירויות כמו גם במשחק חוץ של התותחנים ובאותה הזדמנות גם לחזות במשחק המסקרן במסגרת ליגת האלופות בין ליברפול לריאל מדריד.
כתיבה וצילומים: יובל לב.
הרבה מאוהדי הכדורגל החיפאים ואוהדי הכדורגל בארץ בכלל אוהדים מלבד את קבוצתם המקומית גם נציגה במולדת הכדורגל, אנגליה.
במקרה שלי, הקבוצה הנוספת היא ארסנל אשר הבריקה ורשמה תקופה יפה בסוף שנות ה – 90 בדומה להצלחה דאז של הפועל חיפה.
עקב אילוצי זמן היעד הראשון נפל על העיר ברמינגהאם, אשר קבוצתה אסטון וילה אירחה את התותחנים בצהרים הבהירים של יום שבת.
הקלישאה של מזג אויר אירופי היתה נכונה יותר מתמיד, כאשר כמה עשרות אלפי צופים, רובם תושבי העיר השניה בגודלה באנגליה,
אירחו את הקבוצה הלוהטת של התותחנים מהבירה. הסיכון בהגעה למשחק חוץ ידועה ונכונה כמו בארץ.
הגעה במיוחד לעיר המארחת, ישיבה בין אוהדי הקבוצה המקומית וכמובן הדרך חזרה, אשר עלולה להיות מאכזבת.
אז לשמוח בגולים היה קצת קשה ואולי חסר טקט מול האנגלים האדיבים של ברמינגאהם אבל מצד שני גם לספוג שני גולים
בוילה פארק ולהיות בפיגור פעמיים, זה הרגשה דיי מאכזבת. הרגשה אשר מוכרת לא מעט לאוהדי הפועל חיפה.
אבל לא נקדים את המאוחר. המארחים אשר על דגלם מתנוסס סמל של אריה בתנוחת ישיבה, הפיקו טקס פתיחה מרשים,
שכלל מופע אורות ולהבות בקצב שיר העידוד של אסטון וילה. כאשר בכניסה לאצטדיון ניצבו בשפע דוכני פיש אנד צ'יפס והמבורגרים
במחיר שווה לכל נפש של 20 שקל.
אז המשחק כאמור כבר התחיל ברגל שמאל והמקומיים כבר חגגו כיבוש שער מוקדם לרשת התותחנים.
שחקן הכנף האורח בוקאיו סאקה הספיק לשלוח טיל אדיר לחיבורים ולהשוות את התוצאה
(השער היחיד בכל המשחק שנכבש בצד שלנו), לפני שפיליפה קוטיניו מוילה החזיר את הצבע ללחיים של המקומיים.
במחצית כבר התחלתי לתכנן בריחה מהירה בחזרה ללונדון, אבל חניכיו של ארטטה לא התכוונו הפעם לוותר.
התותחנים חוגגים ניצחון חוץ. (צילום: יובל לב).
שער יפה של הרכש הדפנסיבי זינצ'נקו השווה במחצית השניה את התוצאה פעם נוספת ומשם והלאה הדרך נסללה לניצחון חוץ מרשים.
הכוכב הטרגי של תוספת הזמן היה השוער הארגנטנאי הבינלאומי אמיליאינו מרטינס, אשר דחק בעזרת ראשו את הכדור לשערו
ובהמשך גם עלה לשטח הקבוצה האורחת במהלך בעיטת כדור קרן והשאיר את ההגנה והרשת חשופים לפריצה מסחררת של החלוץ הברזילאי
המחליף גבריאל מרטינלי. תוצאת הסיום 2 – 4 לתותחנים. ניצחון חוץ רב שערים אשר השאיר את שחקני ארסנל לחגוג דקות ארוכות עם האוהדים ביציע המרוחק.
פסלו של חלוץ העבר תיירי הנרי בכניסה לאצטדיון האמירויות. (צילום: יובל לב).
ניצחון החוץ רק הגדיל את התיאבון להגיע לאצטדיון בלונדון, אך הפעם רק במסגרת סיור מאורגן, שכלל גם תמונות, מזכרות וביקור בחנות הרשמית של המועדון.
לאחר יומיים של מנוחה הצפנו לליברפול בדרך למשחק במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות של האדומים מול קבוצתה החזקה של ריאל מדריד.
לאחר ארוחת צהריים יוצאת דופן ושופעת תבלינים וטעמים במסעדה אינדונזית מקומית, הגיע הזמן למנה העיקרית,
המשחק באצטדיון אנפילד שיכול היה להיות בקלות ולא מזמן משחק הגמר של ליגת האלופות.
למען האמת אינני אוהד מובהק של אף אחת מהקבוצות, אבל אין ספק שזו היתה חוויה ענקית לצפות מקרוב בכמה מגדולי השחקנים של ימינו,
ביניהם מוחמד סאלח החלוץ המצרי של קבוצת ליברפול ומנגד השוער הבלגי טיבו קורטואה, הקשר הקרואטי הוותיק לוקה מודריץ'
והחלוץ הצרפתי המעוטר קארים בנזמה. השניים הראשונים כיכבו במחצית הראשונה כאשר סאלח הכפיל את יתרונה של ליברפול,
לאחר טעות של השוער הבלגי, אשר הפך בעקבות ספיגת צמד השערים המהיר לגיבור הטרגי של המחצית הראשונה.
האנגלים האדומים חוגגים יתרון כפול במחצית הראשונה. (צילום: יובל לב).
עשרות אלפי הצופים אשר רובם המכריע עודדו את הקבוצה המקומית, חזו בפתיחה מרשימה ומפתיעה מול קבוצתה החזקה של מדריד.
אבל למרות הכל, הצליחו חניכיו של אנצ'לוטי להתאושש מפיגור כפול במגרש ביתי קשה ובהדרגה להשוות את התוצאה ואף לעלות ליתרון חוץ,
כאשר על אקורד הסיום ניצח החלוץ הצרפתי בנזמה, אשר כבש צמד שערים. הפעם לשם ההגינות רוב השערים נפלו בצד שלנו,
פיצוי קטן על המשחק הקודם. בסיום צעדו המקומיים והאורחים בסדר אנגלי אופייני לעבר קווי האוטובוס אשר החזירו אותם לביתם או למלונותיהם.
זה סופו של הביקור הראשון שלי באנגליה. תם ולא נשלם.
יש לך משהו להוסיף? נשמח לשמוע