בטקס מפואר שנערך השבוע בסמוך לאצטדיון העירוני החדש בחיפה, נחנך רחוב על שמו של מלך שערי הפועל חיפה אברהם גינזבורג ז"ל
בתו של החלוץ המיתולוגי דורית זילברמן מדברת בראיון מיוחד לאתר האוהדים של הפועל חיפה 'הר הגעש באדום' על זיכרונותיה
והחוויות של אביה כשחקן בהפועל חיפה ועל האירוע שגרם לו להפוך לשחקן כדורגל. קריאה מהנה.
ראיין וערך: יובל לב.
בטקס מפואר שהתקיים השבוע בסמוך לאיצטדיון העירוני החדש בחיפה, נחנך רחוב על שמו של אברהם גינזבורג ז"ל,
חלוץ נבחרת ישראל ומלך שערי הפועל חיפה בכל הזמנים (66 שערים, כולל רביעייה בדרבי ב1957).
הטקס התקיים במעמד ראשת העיר, דר' עינת קליש רותם, משפחת גינזבורג-האלמנה שרה, הבנות דר' דורית זילברמן, ניצן מרסיאנו וגילי אייזן,
קרוב המשפחה מנכ"ל מרכז הפועל יורם אורנשטיין ונציגי המועדון, הדובר נועם רגב, מנהל מחלקת הנוער עוז הראל ושחקנים מקבוצות הילדים, ממשיכי דרכו של גינזבורג.
"שמו של גינזבורג חקוק באותיות זהב בתולדות המועדון הנערך לחגיגות מאה שנה להיווסדו. למעלה מ-60 שנה ולא קם עוד החלוץ שישבור את שיאו", אמר בטקס דובר המועדון.
צילומים ראובן כהן
יש לכם זמן פנוי? עונים על סקרי צרכנות מהמחשב או הנייד ומקבלים כסף או תווי קניה לרשתות ולמסעדות יוקרה (מתאים גם לבני נוער). לחצו על הקישור להרשמה.
דורית זילברמן בתו הבכורה של החלוץ מיתולוגי מדברת על החוויות והזיכרונות מתקופת קריירת הכדורגל של אביה:
"עד היום אבא שלי מחזיק בתואר מלך השערים של הפועל חיפה עם 66 שערים. אחריו רובי יאנג הגיע ל- 61.
הבנתי שעוד שחקן הגיע ל- 60 שערים (בן בסט) ופרש, אז ככה שהשיא עוד לא נשבר.
אבא שלי היה בפלמ"ח, לכן הוא התחיל לשחק בגיל מאוחר יחסית, כשהיה בן 23.
אחרי מלחמת השחרור הוא ראה את המשחק בין נבחרת ישראל ליוגוסלביה.
ישראל הפסידה והוא החליט להתגייס לשירות הכדורגל. הפועל פ"ת לקחו אותו כשחקן חיזוק למסע משחקים בחו"ל
ותוך שנתיים גילו אותו בהפועל חיפה. כתב הספורט יהושע שגיא פרסם בעיתונות את הסיפור העיתונאי הנדיר על המעבר של אבא שלי להפועל חיפה.
במקביל הוא גם קיבל זימון לנבחרת ישראל.
היתה לו תקופה מאד אינטנסיבית בגיל 24 עד 30. הוא כבש הרבה שערים וזכה להיכלל בין מאה הכובשים הגדולים בארץ.
אבא שלי זכה להיות בסביבות המקום החמישים, למרות שהתחיל לשחק בגיל יחסית מאוחר.
פעם באו לראיין אותו ממכון וינגייט ורצו שידבר על זה שספורט טוב לבריאות, אז הוא אמר, שכל חלק בגוף שלו פצוע מהספורט,
אז איך כדורגל, זה ספורט שנותן בריאות?
הוא שיחק הרבה פעמים עם מגן ברך מיוחד, זריקות וכל מיני בעיות פיזיות".
צילומים ראובן כהן
זיכרונות ילדות
"אני זוכרת כילדה, שאבא הקיף את המגרש באימון עם מכנסי ספורט שחורים, הרחיב את הסיבוב של הריצה, בא אלי ונותן לי נשיקה על הלחי, כשמטר של זיעה נוחתת עלי.
ראיתי אותו פעם מאמן קבוצת כדורגל. זה היה בגיל הנעורים. רציתי להיות גם שחקן כדורגל (הבן הבכור שהוא כנראה קיווה, שייוולד לו),
אז שכנעתי אותו לקחת אותי למשחק אימון. עשיתי עם השחקנים את החלק של הכושר ואז היה משחק שהתפתח למכות. בשלב הזה אבא שלי לקח אותי ונסענו משם.
דווקא אבא שלי כשחקן היה אחד כזה שהשתתף יחסית הרבה פעמים בקטטות. למשל הקטע של שרשרת הזהב.
חילקו פעם שרשרת לשחקנים על איזו אליפות ומישהו תלש לו אותה מהצוואר והתפתחה שם תגרה.
זכור לי שכל שבת היינו שומעים בבית את תכנית הרדיו שירים ושערים, כשאני מאזינה במתח בין 2 לחמש בצהריים, כדי לדעת אם הקבוצה ניצחה או הפסידה.
ואם איזה מצב רוח אבא יגיע הביתה. אם ניצחו, היינו יוצאים לבלות בפלאפל בהדר עם כל השחקנים. אם היה מפסיד, היינו "באבל" כל הסופ"ש".
צילום באדיבות המשפחה.
"אבא אהב את משחק הכדורגל ואהב להילחם על המגרש.
אמא שלי התחתנה איתו, בין לבין טורנירים של כדורגל בחו"ל. אחרי הטורניר הוא חזר מחו"ל עם בד יקר לשמלת כלה,
שנתן לו במתנה יהודי עשיר בשם גינסבורג, כדי לפצות את אמי על ההיעדרות.
באותה התקופה הרוויחו השחקנים מעט כסף, לכן היו מסדרים לשחקנים עבודה בחברת חשמל ומפעלים באזור.
אבא עבד משרה מלאה בחברת חשמל ויחד עם זה היה הולך לכל האימונים.
תקופת הפריחה היתה בזמנו של מאמן הכדורגל המפורסם זלטקו צ'ייקובסקי, שהגיע להפועל חיפה. אבא התאהב גם במוסיקה הקלאסית של צ'ייקובסקי,
עם שם משפחה דומה, אז יצא לי לקבל גם השכלה מוסיקלית בזכות הכדורגל".
אברהם גינסבורג (במרכז ללא חולצה) צילום באדיבות המשפחה.
תמונות מצורפות
יש לך משהו להוסיף? נשמח לשמוע