11 נקודות על המשחק האחרון בפתח תקווה / ניר בר

אוהד הקבוצה ניר בר בטור מיוחד לאחר משחק ההפסד הראשון של הפועל חיפה העונה,
לאחריו נשארה עדיין בפסגת טבלת ליגת העל. קריאה מהנה.

1. פיצות: התמונות של שחקני חיפה אוכלים פיצות בחדרי ההלבשה בסוף המשחק הקודם מול הפועל תל אביב,
ניבאו את תוצאת המשחק האחרון מול פתח תקווה. שחקן כדורגל שתופס את עצמו כשחקן מקצועי ומקצועני
ושרואה את עצמו מחויב לאורח חיים ספורטיבי, לא יכול לאכול פיצות אחרי משחק. קבוצה מקצוענית גם לא יכולה לאשר זאת. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.

2. מערך: אלישע לוי בחר לפתוח שוב במערך 4-3-3 כשתכנית המשחק כללה מעבר למערך 4-3-2-1 בהתקפה,
על-ידי הצטרפות של אוז'בולט כחלוץ נוסף, כניסת ממן לאמצע ותמיכה כפולה של אחד המגינים (כהן וטוויטו)
ואחד מקשרי האמצע (פדידה וסרדל). מהעבר השני מכבי פתח תקווה עלתה במערך 3-4-3 כשבהתקפה
הוא הפך לעיתים למערך של 3-6-1 כדי ליצור העמסה על הצדדים, כשאדני ובנדה מפתח-תקווה אחראים על האמצע ועל ריווח המשחק
למגינים תומר לוי וירדן כהן ששיחקו יחדיו בעמדות קדמיות כתוצאה מתמיכת 3 בלמי פתח תקווה שאפשרו זאת.

3. טוויטו: אני בוחר לפתוח דווקא איתו ומזמין אתכם לראות את הדקה השניה (מופיע בתקציר המשחק)
כדי להיווכח בעצמכם כמה הוא חכם ובעל ערך לקבוצה. טוויטו החל את מהלך ההגנה באגף שמאל שלו וסיים תוך כמה שניות באגף ימין,
בניקוי הכדור משני שחקני פתח תקווה שעמדו לבד מול לויטה. לגזור, לשמור ולשכפל. אם הוא יפחית בהגנה את יציאתו מהעמדה
ויצליח לשכפל את העבודה הקשה שלו בחלק האחורי גם בחלק הקדמי, הפועל חיפה תרוויח מגן מוכשר.

4. כרטיסים: לפי סעיף 8(א) בתקנון אליפות הליגה של ההתאחדות לכדורגל, על הקבוצה הביתית לוודא שיש, לכל הפחות,
מחצית כרטיסי נוער וחיילים, אך לא היו מספיק מהם בקופות בפתח תקווה. בעולם המשפט יש ביטוי שנקרא "הפרה יעילה",
שבה יעיל יותר לצד לחוזה להפר את החוזה מכיוון שה"ערך" שהוא מקבל מהפרת ההסכם גבוה יותר מהסנקציה שצפויה לו,
אם הוא ייתפס או שהסיכוי שהוא יתפס נמוך משמעותית. הרווח של מכבי פתח תקווה כתוצאה מאי מתן כרטיסי נוער וחיילים מוערך בכ-20,000 ₪ לפחות.
הסנקציה בגין כך צריכה להיות לא רק כזו שתאזן את משוואת הכדאיות (תגרום לצד שפעל כך שלא יהיה לו אינטרס לעשות זאת)
אלא גם תגרום להרתעה ביחס ליתר הקבצות. ובעניינינו – לא רק להטיל קנס בשווי הרווח שצמח לפתח תקווה מכך,
אלא גם להטיל על מכבי פתח תקווה חובה להכניס את אוהדי חיפה בפעם הבאה ללא עלות או בעלות סימלית, כדי שהצדק יהיה לא רק תקנוני אלא גם צרכני.
ובמקום שיש כשל שוק – על הרגולטור להתערב: על ההתאחדות או המינהלת (או שניהם) לאכוף את התקנון שלה על הקבוצות.
המלחמה על הבאת אוהדים לאצטדיונים הינה של כולנו.

5. הספיגות: בשער הראשון תכנית המשחק והמערך של לוזון התממשו. תומר לוי המגן הימני פרץ והגביה למגן השמאלי ירדן כהן,
שלא היה מכוסה ברחבה. נועם כהן לא יכל לכסותו מכיוון שהיה צמוד לאדני ברחבה ולירן סרדל שהיה צריך לרדת עם ירדן כהן ,
לא זיהה את היתרון של שחקני פתח-תקוה, כך שכהן הצליח לקבל כדור לבד מול לויטה.
בשער השני, אמנם ברור שמקורו בטעות של נועם כהן ששבר את קו הנבדל (ולא ברור מדוע סימן נבדל – זה כל כך תקופה שלפני ה-VAR)
ולא שם לב לדלת האחורית שעשה עליו שליו דניאל המוכשר (שנראה כמו האקזיט הבא של הלוזונים), אך הטעות הקשה יותר לטעמי הינה של אתי בוגנים:
ההתקפה של פתח תקווה החלה באיבוד כדור בקרן של חיפה. פתח תקווה הצליחה להגיע בהתקפה לרוב מספרי של 3 מול 2
(טעות קשה של משחק הגנתי לא נכון של חיפה) אך עוד קודם לכן בנדה עבר את בוגנים,
שידע שאם עוברים אותו יש יתרון מספרי לפתח תקווה בהתקפת המעבר. בוגנים לא רק שלא הצליח לעצור את לאמק בנדה,
נדמה שהוא אף מאוד השתדל(!) ממגע ומעבירה עליו – טעות שבדיעבד הובילה לשער.
משחק ההגנה שייך לכולם ומצופה מכל השחקנים לעצור התקפות, בטח התקפות מעבר. אומרים שביפנית יש 22 מילים נרדפות לאיפון.

6. שינויי מערך: לאחר מחצית ראשונה בערבון מוגבל, שבה חיפה הצליחה להגיע למצבים שלה (פדידה, אז'ובלט, סרדל ונועם כהן),
אני מניח שאלישע חשב שתהיה לו תפוקה דומה גם במחצית השניה. לאור החולשה היחסית של ממן שנדמה שמאוכזב בעצמו
מיכולתו ולאור המצבים של פתח תקווה בתחילת המחצית השניה, לאחר כשני שליש משחק אלישע עבר למערך של 4-2-3-1
עם ממן באמצע אך סמוך לאחר מכן חיפה ספגה את השער. לאחר הספיגה השניה ראינו עוד שינוי מערך של אלישע לסוג 4-2-4,
שגם הוא לא הוביל לאיומים משמעותיים על השער של ינקו.

7. שביל באמצע שביל בצד: נקודת התורפה של חיפה הינה הצדדים. לחיפה אין מענה של ממש להעמסת שחקנים של היריבה על אחד מהצדדים.
כשפדידה הקשר השמאלי עולה או כשסרדל הקשר הימני מחפה על העדרו של שחקן כנף ימין לחיפה שצריך ללוות את המגן של היריבה
(ממן משחק שחקן כנף שחותך לאמצע) מגיני היריבה מצליחים ליצור יתרון מספרי בצדדים.
כאשר שני המגינים של היריבה חופשיים לעלות יחדיו, שלוזון איפשר זאת במערך שלו, נקודת התורפה מתעצמת.

8. מפצחי הבונקרים: חיפה מטילה את כל יהבה על משחקי מעברים, אך אינה מגלה את קיומו של מערך שמסוגל להתמודד עם מערך צפוף לפניה,
עם התקפות מסודרות או עם יתרון חיפאי בהחזקת הכדור. על אלישע לחשוב על שינוי מערך שיאפשר זאת (4-4-2 קווים או מערך של 4-4-2 יהלום,
כפי שאלון שלמה הציע), מעבר ל-3 בלמים כדי לשחרר את שני המגינים להתקפה,
הסטת ממן לקישור האחורי כקשר שני נוסף או הצבתו של טורה (אני סקרן לבדוק) בעמדה עשר.

9. פרויקט דיוק הטילים: הגבהות של המגינים והקשרים מהצד למרכז הרחבה, ללא כתובת, כמוהו כטיווח ארטילרי.
שניהם נשק סטטיסטי שאפשר להצליח איתו רק באמצעות סטטיסטיקה. אין בכך דיוק או מקצוענות. בתקופות שחיפה היתה בפיגור,
הרוב המוחלט של ההגבהות היו סתמיות כשכל שחקני פתח תקווה נמצאים עם אתי חפירה ברחבה ואין בכך להעיד על משחק יעיל ונכון.
הרבה יותר נכון לייצר העמסות בצדדים, תרגילים, פיק אנד רולים ובעיקר לשחק על הדשא ולשלוח מסירות עם כתובת.
במקרים הבודדים שזה קרה חיפה הצליחה לייצר קצת איום על השער. הגבהות סתמיות אינן יעילות.

10. נייחים: קבוצת פלייאוף עליון חייבת לנצל מצבים נייחים. בתחילת המשחק עוד היו ניסיונות בודדים לבצע תרגיל הקרן,
אך ככל שהזמן עבר וככל שהסבלנות פחתה, הקבוצה זנחה את התרגילים והעדיפה הגבהות סתמיות לרחבה.
חבל. דווקא במצבים כאלה עולה החשיבות של המצבים הנייחים כדי לקבל מהם דיבידנדים. מצופה מחיפה לנצל את הפגרה גם בנושא זה.

11. עוד עודד מעודד: מצד אחד לוחמי שער 5 עם תצוגת עידוד, חוברות, סטיקרים, שלטים והמון מצב רוח טוב.
מהצד השני קהל שהגיע בהמוניו (פי 5! מהמשחק באשדוד), לא הפסיק לעודד וכיבד את הקבוצה והשחקנים בסוף המשחק. אשרי הקבוצה שאלו אוהדיה. קהל של פלייאוף עליון.
עדיין, למרות ההפסד, 10 נקודות מתוך 15, חיפה בראש הטבלה והמון סיבות לגאווה.

בתמונה: הצבא האדום (צילום שמיל שמולביץ)

ניר בר

תמונות מצורפות

יש לך משהו להוסיף? נשמח לשמוע

(required)

(required)