אוהד הפועל חיפה ניר בר מסכם את משחק הניצחון על הפועל ת"א.
מה דעתכם על 10 הנקודות? מי שחקן המשחק שלכם?
1. הקול בראש: הקבוצה עלתה למגרש עם גישה שכולם מחוייבים למאמץ ההגנתי, החל מהשיחה בין השחקנים מחובקים יחדיו אחת דקה לפני תחילת המשחק
ועד כל פעולה שלהם על המגרש, עם המון אגרסיביות ונחישות וכפי שמיקי סירושטיין היטיב לתאר ולדייק בראיון לפאנל האדום:
"מתחילת המשחק שחקני הפועל תל אביב היו עסוקים בלדבר עם השופט". תיאור מצוין שמעיד על תוצאות של נחישות וארגסיביות הגנתית.
הוסיפו לזה את ההוראות שקיבלו ממן ושטיין ללוות בהגנה את המגינים של תל אביב (שטיין בהשקעה נהדרת שהגיעה לעיתים עד דגל הקרן בקריית חיים)
וגלו את המאמץ הקבוצתי של חיפה בהגנה ע"ש סילבס. חיפה הגיעה לשעת נעילה (בשער). הכל בראש והקול בראש.
2. חיילים אלמונים: צריך לומר מילה טובה על שני שחקנים שמוכיחים שאפשר לסמוך עליהם,
עד כי זה מובן מאליו שהם שם: רן קדוש וגיא משפתי ש"אין להם מה להוכיח והם הוכיחו את זה על המגרש".
גל אראל, בלט במשחק מול הפועל ת"א. (צילום: יובל לב)
3. 6 (או 7) לב אדום – אראל: המחצית הראשונה שלו היתה הטובה ביותר שלו בתקופה האחרונה.
גל צריך לחשוב על החלפת החולצה ממספר 6 למספר 7: אראל ניסה 7 פעמים לעבור שחקן של תל אביב בדריבל (הכי הרבה בחיפה),
7 פעמים הצליח לעבור שחקן בדריבל (הכי הרבה בחיפה), 7 פעמים שחקני תל אביב הצליחו לעצור אותו רק בעבירה
(כמו כמעט כל כמות העבירות ששחקני תל אביב ביצעו על כל שחקני חיפה יחדיו – 8!) ועם נתון מרשים של 70% הצלחה במאבקים על הכדור (הכי הרבה בחיפה).
הוסיפו לכך 2 איומים לשער, מקום ראשון בקבוצה במסירות מדוייקות, מקום ראשון בחיפה (יחד עם ממן) במסירות שנתקבלו
(כלומר היה המעורב ביותר במשחק ורוב המשחק עבר דרכו) ופנדל מוצלח מספר 12 ברציפות – וקבלו את הסיבה מדוע הוא בצדק (בהשקעה ובטכניקה) השחקן המצטיין.
4. מצפון תיפתח הטובה: במשחק זה יותר מבדרך כלל, היו ניסיונות של לחץ פיסי מתון גבוה. כמעט ולא היו תבניות מוכרות של לחץ,
אך כן היו ניסיונות טובים ללחוץ את החלק האחורי של תל אביב והתוצאה של הלחץ הגבוה התקבלה בבירור – 6 חילוצי כדור בחצי המגרש של תל אביב ומספר מצבים כתוצאה מכך.
5. חנן ממן: משחק מצוין שבו הוא הצליח להגיע לידי ביטוי בפעולות טובות. עם 5(!) מסירות מפתח ועם 3 מסירות מקדמות מאוד.
הוסיפו לכך 3 איומים והכי הרבה נגיעות בכדור משחקני חיפה (יחד עם אראל) ותקבלו את הסיבה מדוע חיפה מתאימה לחנן וחנן לחיפה.
צריך לעבוד יותר (הרבה יותר) על האגרסיביות שלו מכיוון שהוא רך מדיי מול שחקני יריב בהגנה עם נתון שמצריך התייחסות:
מקום אחרון בקבוצה בכל סוגי המאבקים (הצליח רק ב-4 מתוך 17).
6. מ.י.ק.י סירושטיין: משחק נפלא של שחקן נפלא שמצליח להראות את האיכויות שלו כשהוא ב'זון' וכשהוא שומר על קשב וריכוז 95 דקות ברציפות.
מיקי שיחק עם המון 'נפח' ונוכחות בהגנה, היה מעורב מאוד בהכוונת יתר השחקנים, לקח החלטות טובות ביציאה מהמקום,
בחיפויים ובליווי שחקנים של תל אביב והיה קרוב מאוד, שוב, להגיע ל"טריפל-דאבל" של בלמים: היו לו מספר דו-ספרתי של חילוצי כדור
(מספר 1, שוב, בחיפה), 10 מאבקים (מתוכם ניצח 8) ולקח 100% מהתיקולים.
7. איזונים ובלמים: הפועל חיפה, באופן מסורתי העונה, מצליחה כשההשתקפות שלה מאוזנות בין שני צידי המגרש או כשצד שמאל דומיננטי.
במצבים שבהם צד ימין של חיפה דומיננטי בהתקפה חיפה מתקשה לנצח והיכולות שלה להגיע לידי ביטוי נבלמות.
המשחק האחרון היה עם פיזור התקפות של כשליש מכל כיוון: מימין, משמאל ומהמרכז.
8. קפד ראשו: שחקני ההתקפה של חיפה היו עם תנועות אלכסונית חכמות ולא הפסיקו לסמן לקבל את הכדור.
למעט ברסקי (פעם אחת) וממן (מספר פעמים) שבדרך כלל מחפשים את החלוצים, אין כמעט מצבים שבהם יתר השחקנים מנסים לשלוח אליהם את הכדורים.
ברוב המקרים הסיבות הינן יכולות טכניות – המבט של השחקן למטה על הכדור יותר מאשר למעלה לזהות את שחקני הקבוצה שלו.
הפתרונות האפשריים הינם תרגולים, יצירת מודעות ומעורבות גבוהה יותר של השחקנים או העלאת קו ההגנה של חיפה למחצית המגרש
(ומעבר לה) ומסירות לבלמים שיהיו אחראים לשליחת הכדורים לחלוצים ממרחק מקסימאלי של 30 מטרים.
9. השלימו את ההרכב שטיין בהופעת הרכב ראשונה פושרת (כמה פעולות טובות אך מצופה ממנו להיות מעורב יותר ומפוקס יותר בפעולות),
גורפינקל עם עבודה שקטה בהגנה, אך ללא תרומה התקפית מספקת, מלול במשחק טוב עם המשך מגמת השתפרות והשקעה בהגנה,
ברסקי שמראה כל פעם כמה חשובה תרומתו, סרדל שמלבד השער הנפלא (יופי של קבלת החלטות וריצה לשטח)
עם משחק קצת פחות טוב לטעמי ונתון חריג עבורו של מקום אחרון בחיפה בנגיעות בכדור וקייס גאנם עם משחק סביר, אך עם המון עבודה מקדימה ומשיכת הבלמים לצדדים.
10. בתמונות (צילם שמיל שמילוביץ): שתי תמונות של דבוקות השחקנים רגע לפני תחילת המשחק,
שמראות את ההבדל והחשיבות של חיבור וכושר מנטלי על השחקנים ואיך אפשר לזהות זאת אף לפני שהמשחק נפתח.
בראשונה (בלבן) מפגש חברים אחרי הצהריים בשיחה על הפיחות בשער הדולר כשכל מערך של הקבוצה בנפרד:
החלוצים משמאל מחובקים, המגינים מימין בנפרד, בוריץ' מנסה ללמוד עברית ואגאדה נראה כמו ילד חוץ בקיבוץ. בתמונה השניה (בשחור)
אחת הדבוקות מהמשחקים האחרונים מתכנסת לישיבת מפקדים רגע לפני צליחת התעלה.
(צילם שמיל שמילוביץ)
חג שמח.
ניר בר
תמונות מצורפות
יש לך משהו להוסיף? נשמח לשמוע