וולך: "להפועל חיפה יש את הבלם הטוב בארץ"

יוחנן וולך שחקן העבר של הפועל חיפה ונבחרת ישראל שהעפילה למונדיאל מדבר על העונה המוצלחת

של הפועל חיפה, על ההבדל שעשתה קבוצתו של ניר קלינגר בעונה האחרונה וכן גם על נבחרת ישראל. קריאה מהנה.

לאחר סיום העונה המוצלח של הפועל חיפה ועל רקע פתיחת משחקי המונדיאל ברוסיה,

ערכנו ראיון מיוחד עם בלם העבר של הפועל חיפה ונבחרת ישראל יוחנן וולך. וולך אשר שיחק בהפועל חיפה

כעשור מאמצע שנות ה- 60 ועד אמצע שנות ה- 70, זכה בשני גביעי מדינה במדי הפועל חיפה והיה שותף בכיר

להעפלה היסטורית של נבחרת ישראל לטורניר המונדיאל במכסיקו 70, כאשר שיחק בהרכב הראשון.

ערב טוב יוחנן, נכחת בטקס שחקני העבר שערך המועדון לפני משחק חצי גמר גביע המדינה, בו זכתה כאמור הפועל חיפה.

האם עקבת אחרי הקבוצה העונה? איך התרשמת?

הקבוצה העונה היתה מאד יוצאת דופן. בהפועל חיפה התחברו יחד שחקנים מאותו סוג וזו יצר עונה מוצלחת.

כולם היו עם הרבה התלהבות. רצו הרבה מאד במהלך העונה. הפועל חיפה היתה הקבוצה שרצה הכי הרבה בליגה

והשחקנים היו מאד פעילים ואקטיביים במהלך המשחק.

הם שיחקו כדורגל מענין. רוב מהמהלכים התחילו מבעיטות שוער ארוכות או מבעיטות של תאמאש, כשהכדורגל של הפועל חיפה

התחיל יותר בחצי של היריב ושם השחקנים נאבקו על הכדור. כשמי שזוכה בכדור השני יוצר התקפות.

כדור שני הכוונה הכדור שניתז מהבעיטה, ממנה התחיל המשחק.

כיוון שהשחקנים היו מאד אנרגטיים, הם זכו בהרבה כדורים וזה הפך את המשחק למענין.

וולך (מימין): "תאמאש שחקן מפתח בהפועל חיפה". (צילום: יובל לב)

הפועל חיפה כמעט לא בנתה התקפות מהחצי שלה, הם פשט העבירו את הכדור מיד לחצי של היריב.

במשחק שהייתי בו בחצי גמר, ראיתי את הבלם הכי טוב בישראל. הוא גם שחקן הגנה טוב ובנוסף גם דחף והטריף את השחקנים.

ישראל זו המדינה השמינית והקבוצה ה- 13 שלו. הוא היה בהרבה משחקים השחקן הטוב בקבוצה.

כיוון שהוא היה שחקן המפתח של הפועל חיפה, מעברו של ממן פחות הורגש.

שיטת המשחק פחות התאימה לממן. הוא פחות שחקן שזוכה בכדור או נאבק בראש ולכן מעברו כמעט ולא הורגש.

הטקס היה מאד יפה ומאד מרשים.

יוחנן וולך בעמוד היסטורי של 'התכניה האדומה'.

סיכום אירוח של יוחנן וולך בפורום 'הר הגעש באדום'

איך התרשמת מניר קלינגר, כמאמן? עד כמה הקבוצה היתה דומה באופייה לקבוצה שזכתה בגביעי מדינה בתקופתך בשנות ה- 70?

ניר עיצב את הקבוצה בדמותו כשחקן, למרות שזה היה דיי מקרי. זו היתה קבוצה חדשה ובינגו גדול מבחינת השחקנים.

בתקופה שאחרי שעזבנו (את הפועל חיפה), לא היה כסף ולא חשבו ולא יכלו להקים מועדון עבור השחקנים שירגישו שזה הבית שלהם.

היום כשיש יותר כסף, לא בטוח שחושבים, שזה נחוץ.

הדבר הראשון שעשיתי, כשהגעתי בלכבי חיפה הוא לבנות חדר הלבשה ובית לשחקנים.

יכול להיות שההבדל כרגע בהפועל חיפה, הוא שבארה"ב ובאירופה החלק החברתי הוא הרבה פחות מאשר אצלנו.

היכולת שלהם להביע רגשות, היא לא כמו שאצלנו, שמתחברים מהר, בשל הפתיחות והאופי של האנשים, שזה דיי יחודי לנו.

זה לא קיים בעולם. באנגליה למשל, אי אפשר להגיע לבקר ללא התרעה.

שיחקתי מול שחקנים אירופאים מהרבה מדינות וממה שראינו, יש שם ריחוק.

מה הסיבה לדעתך שנבחרת ישראל לא מצליחה בטורנירים גדולים?

לשחקנים אין עניין גדול להגיע לנבחרת. בתקופתנו זה היה שיא השיאים. היום זה מתבטא בכסף שמשלמים לשחקנים.

בנבחרות אחרות או במזרח יש את הכבוד לנבחרת. כאן היא הפכה ללא רלוונטית.

כאן כמעט אף מאמן לא הצליח ליצור מחויבות. חוץ מזה אנחנו לא מספיק חסונים פיזית.

לא מספיק מהירים או נותנים את הטון באירופה, אלא שחקנים שיותר משלימים את המשחק במיוחד בפן הפיזי והדומיננטי.

בנבחרת רוב השחקנים טכניים ורוצים לשחק ואף אחד לא רוצה להיהרג בשביל הנבחרת..

בניגוד לנבחרת למשל, הפועל חיפה של העונה נבנתה הרבה על לחימה ולהשיג את הכדור והתוצאות הגיעו.

יוחנן וולך בעמוד היסטורי של 'התכניה האדומה'.

סיכום אירוח של יוחנן וולך בפורום 'הר הגעש באדום'

tags: יוחנן וולך